אם אשאל אתכם מהי זוגיות טובה,
סביר שרובכם תדעו לענות כי זוגיות טובה היא תקשורת טובה וקשורה באינטימיות, בטחון וכבוד.
הרבה מחקרים מראים, שאכן, יחסים זוגיים בריאים מבוססים על עזרה, תמיכה, כבוד, תקשורת פתוחה.
רובנו גם יודעים איך נראית מערכת יחסים לא טובה - ריבים מרובים ללא פתרון, חוסר תמיכה, חוסר סיפוק, ביקורתיות, עוינות, אלימות פיזית או מילולית.
אם תחשבו על זה, המשפט נכון לכל מערכת יחסים שלכם,
עבודה, משפחה, מנהל, עובד, הורים וכן... גם בזוגיות.
אם כך, מה הסיבה שרובנו לא יודעים ליצור מערכת יחסים טובה?
ומה הסיבה שרובנו לא יודעים מה צריך לעשות, בחיי היום יום,
כדי להגיע למערכת יחסים טובה.
כשהתגרשתי, חשבתי שאני מבינה בזוגיות, במערכות יחסים, ולא תהיה לי שום בעיה למצוא זוגיות.
כל זמן שלא חיפשתי באמת, הגיעו הרבה מאד הזדמנויות ויצרתי מערכות יחסים קצרות ונעימות.
אבל דווקא ברגע שהתחלתי לחפש זוגיות ארוכת טווח- לא הצלחתי לשרוד יותר ממספר קטן של דייטים.
נרשמתי לסדנאות מודעות, ויצאתי מהם מבולבלת.
הלכתי ליועצת יוקרתית, שילמתי לה 1800 ש"ח לפגישה של שעתיים שהייתה אמורה לגרום לי לדייק את ה"איכויות" שבי, את כל מה שסיפרה לי כבר ידעתי.
נרשמתי לאיזה קורס דיגיטאלי , משוה בסגנון "ככה תמצאי את החצי השני",
קלישאות של מה גברים מחפשים בנשים, איך נשים אמורות להתנהג, ואיך דייטים אמורים להראות - והתרחקתי מעצמי יותר ויותר.
חיפשתי "ספר הנחיות" של עשה ואל תעשה בזוגיות.
בפועל -גיליתי כמו רבים לפניי, שאין ספר הנחיות, שאנשים הם מורכבים, וכל אחד מתחבר למשהו אחר. וככל שתנסה להיות מי שאתה לא, תתרחק יותר ויותר מעצמך, תהפוך ללא אותנטי ותרחיק מעצמך את האפשרות ליחסים בכלל ולזוגיות בפרט.
בשנת 2016 נרשמתי לקורס הכשרת מאמנים אישיים.
המטרה הייתה להיות מנהלת טובה יותר.
מלבד השיפור שהשגתי בתוצאות שלי כמנהלת,
בתוך חצי שנה, יצרתי לעצמי זוגיות שנמשכת עד היום.
כזו עם אינטימיות, מסירות, כבוד, אהבה, פתיחות, תקשורת טובה.
והתחלתי לאמן אנשים למציאת זוגיות ואח"כ למאמנת זוגית.
מה הסוד?
אין ספר הדרכה כללי.
יש שלוש מיומנויות בסיסיות, שכל אדם צריך לפתח לעצמו, ולא רק עבור זוגיות, עבור כל מערכת יחסים עם אדם נוסף.
מיומנות ראשונה - תובנת "האני".
כשנולדנו זה היה פשוט, היינו פשוט "אני".
עם החיים, צברנו הצלחות ואי הצלחות - והתחלנו לחשוב שאנו מכירים את עצמנו,
ככל שעבר הזמן, התרחקנו מ"האני".
איך נחפש מישהו שיתאים לנו, כשאנחנו לא יודעים מי אנחנו ומה אנו באמת רוצים?
שלב ראשון הוא הבנה - מה הצרכים שלי כאדם וכבן זוג.
להיות ערני למה אני רוצה, מה אני צריך, למה אני עושה דברים בדרך מסוימת.
מי מתאים לי, מי לא מתאים לי. איך אני מתנהג, איך אני אוהב שמתנהגים אלי.
ממש הגדרה עצמית של מי אני בזוגיות בצורה כנה.
למידה עם עיניים פתוחות לא מי הייתי רוצה להיות, אלא מי אני באמת.
איך אני אוהב ולא אוהב שמתייחסים אלי.
איזה התנהגות טובה לי, בריאה לי.
אולי אני רוצה להיות בזוגיות היוזם, אבל בפועל צריך לקבל את זה שאני מעדיף להיות פסיבי יותר ואוהב שמישהו אחר מוביל אותי.
האם אני באמת מונוגמי, או אולי מעדיף חוסר מחויבות ולתקשר את זה לצד השני.
אולי אני קופץ מהר מידי ביחסים ואז בורח, ואני צריך ללמוד ולתרגל עם עצמי לפתח יחסים לאט יותר.
תובנה אישית זה בעצם לבנות את הכללים שלי, את דף ההנחיות של המשחק שלי ל"זוגיות".
כי רק כשאני יודע בדיוק מה טוב ונכון עבורי, אני יכול לצאת ולחפש את הפרטנר הנכון עבורי. באימון אישי, זהו שלב קריטי וחפירה עמוקה למי אני באמת, לרצונות העמוקים שלי.
רק כשאני מבין איזה בן זוג מתאים לי, אני יכול לבחור בפרטנר שמתאים לצרכים שלי כאדם, ולוותר על מי שלא.
מיומנות שניה- איזון והדדיות בצרכים.
השלב מתחיל מיד עם תחילת מערכת היחסים, ההבנה שגם לי וגם וצד השני יש צרכים. והצרכים של שני בני הזוג חשובים.
לא לוותר על ה"אני", ולאפשר לצאת השני את הצרכים שלו - איזון.
זה השלב של להעביר את המסר של הצרכים שלי בצורה ברורה לצד השני,
אם אני מסתיר את הצרכים שלי, או לא מעביר אותם בצורה ברורה - הקשר יפגע, האינטימיות תקבע, והכעסים יצטברו, כמו גם חוסר היכולת להבין אחד את השני.
כדי לקבל הדדיות ביחסים, כל צד חייב להיות מודע לצרכים שלו, ולשתף אותם.
אם אחד הצדדים כדי להיות רגוע ביחסים, לדוגמא, אם גבר מרגיש אהבה דרך "פינוי זמן" והצד השני מראה אהבה דווקא דרך "מתנות". הגבר צריך להיות מודע שהוא לא מסופק רגשית ולהבהיר לצד השני, שמבחינתו אהבה מתבטאת בהקדשת תשומת לב ופינוי זמן.
או אם האישה צריכה בבוקר לצאת לריצה, כי ריצת בוקר יוצרת עבורה שקט ןכל היום שלה טוב יותר, והגבר מפריע לה או עושה אותה "לא בסדר" כי יוצאת מוקדם ועוזבת אותו לבד במיטה, ולכן היא לא יוצאת לריצה, לאורך זמן הצרכים שלה לא ימולאו, והיא לא תרגיש מסופקת.
במערכות יחסים - אדם חייב להיות מודע לצרכים שלו, לא לוותר עליהם ולכבד אותם.
כמו גם להיות מודע לצרכים של השני ולאזן ביניהם.
מה קורה כשהפערים גדולים ולא ניתן לאזן?
זה השלב לחזור ל"אני" ולחשב מסלול, מתאים לי או לא מתאים לי.
כשאני מכיר את עצמי, הבחירה פשוטה.
ויתור עצמי, מעולם לא גרם לאף אדם להיות מאושר.
ויתור עצמי לאורך זמן - לא מצליח.
מיומנות שלישית - ויסות רגשי
בעיקר בתחילת מערכות יחסים, אך לעיתים גם בתוכם.
אדם חייב ללמוד לווסת את התחושות הרגשיות שלו ולאזן אותם.
אנו נוטים לאבד פרופורציות ובפרספקטיבה במקום כל כך רגשי כמו זוגיות.
הנטייה שלנו היא לצאת מפרופורציה, להגיב בצורה מוגזמת, לשלוף מהמותן, ולחבל במערכת היחסים על ידי התנהגות "לא נשלטת".
לדוגמה, מתחילים להתכתב בווטסאפ, אנו מצפים שהצד השני יגיב מידית,
אם לוקח לו זמן לענות, אני נכנס ללחצים, מתחיל לחשוב שהצד השני לא מעוניין בי, נצמדים לפלפון ומפסיקים כל פעילות אחרת, יתכן שנתחיל, בשלב זה "לברבר " את עצמנו למוות עם עוד ועוד פניות לצד השני, שלפני שניה היה עסוק, אבל עכשיו כשראה את חוסר הביטחון והתגובה המוגזמת שלנו - יתרחק.
או לעיתים תגובה מוגזמת של הודעה על סיום יחסים - כי הצד השני לא ענה לנו מיד.
ויסות רגשי זה להרגיע את עצמי, לתת אמון בצד השני שיכתוב בחזרה, ואם לא יכתוב בכלל, להבין את המסר בלי להיכנס לחרדות.
לשים את הטלפון בצד, כפי שהיה קורה אילו רשמתי למשהו הודעה מהעבודה, ולקוח לו זמן להתפנות.
ויסות רגשי זה להבין שאולי מה שהצד השני כתב, לא נקרא על ידי בצורה שהוא התכוון, ולהרים טלפון ולדבר על זה.
ויסות רגשי זה גם אם צריך להיפרד, לקחת את זה בפרופורציות, להבין שזה לא סוף העולם, שאני אהיה בסדר. אני כרגע במצוקה אבל אני אהיה בסדר, אני אעבור את זה.
ויסות רגשי זה לדעת מתי לא טוב לך, כי הבן זוג לא תואם את הצרכים שלי, שהיחסים לא בריאים לי ולדעת לסיים אותם יפה.
ולהמשיך לחפש את האדם הנכון.
לפני בניית מערכת יחסים - השלב של הכרת האני, הבנת הצרכים, וויסות רגשי -
היא קריטית.
בכל שלב בתוך מערכות יחסים,
אדם חייב לנהל את עצמו תחת הכרת מי הוא כאדם, איזון הדדי של צרכים וויסות רגשי. ברגע שאדם לאורך הזוגיות מתרחק מידי מהצרכים שלו, או דורס את אלה של השני - הוא מחבל במערכת היחסים, לאורך זמן, מערכת היחסים תתפרק.